עקירת שן בינה

שן בינה (Wisdom tooth, או הטוחנת השלישית, כפי שהיא מכונה בשפה המקצועית) היא למעשה שן טוחנת, אשר בוקעת בגיל מתקדם יחסית (לקראת שנות ה-20 לחיינו, ולעתים גם אח"כ) ולרוב, בשלב זה, כבר הסתיימה התפתחותם של השיניים והלסתות. עקירת שן בינה נעשית במסגרת הכירורגיה הדנטואלואולרית ומטרתה למנוע סיבוכים מיותרים בשלב מאוחר יותר.

אז מדוע במקרים מסוימים ואצל אנשים ספציפיים, נדרשת עקירת שן בינה? האם עקירת שן בינה הינה כורח המציאות תמיד?

עקירת שן בינה – למה יש לנו "יותר מידי" שיניים בפה?

במערכת שיניים תקינה, ישנם מספר סוגי שיניים, אשר שונות זו מזו בצורתן, בגודלן ובשימוש אותו אנחנו עושים בהן: שיניים חותכות – שמונת השיניים הקדמיות שלנו (בחזית ובמרכז הפה), הן חדות, ומטרתן לחתוך את המזון שלנו לחתיכות. ישנן חותכות נשירות (שמכונות גם "שיני חלב") הן מופיעות בערך בגיל שישה חודשים, וישנן חותכות קבועות, שבוקעות בגילאים שבין שש לשמונה. אחריהן, נמצאים ארבעת הניבים שמטרתם לשסע את המזון. הניבים הנשירים מופיעים בגיל שבין 16 ל-20 חודשים, והניבים הקבועים בין גיל תשע (ניבים תחתונים) ל-12 (ניבים עליונים). אחריהם, בסדר ההופעה, מגיעות הטוחנות שמטרתן לעיסה וטחינה של המזון. הטוחנות הנשירות הראשונות בוקעות עד גיל שנתיים, והטוחנות השניות עד גיל שלוש. את הטוחנות הנשירות מחליפות מלתעות קבועות שבוקעות בגילאי 10-12 שנים. הטוחנות הקבועות תבקענה אחורית יותר, כאשר הטוחנות הקבועות הראשונות בוקעות בגילאי 6-7 והטוחנות הקבועות השניות בוקעות בגילאים שבין 11 ל-13. לבסוף, בטווח הגילאים שבין 17-21, מופיעות שיני הבינה, אשר חלק מהאנשים כלל אינם מפתחים אותן, ואילו באחרים, נדרשת עקירת שן בינה. מחקרים מראים, כי לאבותינו היה מספר זהה של שיניים כמו שיש לנו כיום ואף גודלן היה זהה לשלנו, אבל, גודל הלסת שאותה אכלסו השיניים היה גדול משלנו. כך שכאשר שיני הבינה אמורות לבקוע, לא נותר להן מספיק מקום בלסתות שלנו.

עקירת שן בינה – האם תמיד חייבים לעקור שיני בינה?

כמו ניתוח הסרת שקדים, גם עקירת שן בינה איננה מחויבת המציאות, ובהחלט יתכנו מצבים בהם שן הבינה בקעה בהצלחה ולא נדרשת עקירה שלה. ישנם מספר גורמים התומכים בהחלטה לעקירת שן בינה, וביניהם, גיל המטופל, מנח שן הבינה והימצאותו של תהליך פתולוגי בשן עצמה או בסביבתה. את המצבים, ניתן לחלק, באופן סכמטי למספר אפשרויות:

  • שן הבינה בקעה בשלמותה ונמצאת במנח תקין בקשת השיניים – במצב כזה אין הצדקה לביצוע עקירת שן בינה, כל עוד לא נוצרו בשן או בחניכיים שסביבה תהליכים זיהומיים.
  • שן הבינה בקעה בשלמותה וממוקמת במנח תקין אבל היא נזקקת לטיפול, או שן בינה שבקעה במנח תקין אך גורמת לדלקת חניכיים מקומית (ולאובדן אפשרי של התמיכה בשן הטוחנת שלפניה) – מחמת מיקומן, שיני בינה נחשבות לקשות לטיפול, ולכן, במידה ומתעוררת בעיה בשן, סביבתה, או שקיים חשש לשן הטוחנת שלפניה, עקירת שן הבינה נחשבת לפתרון המומלץ.
  • שן בינה שבקעה במנח חריג ביחס לקשת השיניים או שן בינה שבקעה רק באופן חלקי (שן בינה כלואה חלקית) וסיימה את פוטנציאל בקיעתה – במצב כזה, שיני הבינה אינן ממלאות את תפקידן, אינן לוקחות חלק פעיל בלעיסת המזון, ובמקרים רבים, מועדות להתפתחות זיהומים בשן הבינה ובסביבתה. תופעה נפוצה היא התפתחות של דלקת חניכיים סימפטומטית סביב שן הבינה. מצב זה מכונה פריקורוניטיס (Pericoronitis). עקירה כירורגית של שן הבינה מהווה פתרון למצבים אלה, הן מבחינת הטיפול בבעיה הקיימת, והן מסיבת מניעת נזק שיתפתח בהמשך.
  • שן בינה שעדיין לא סיימה את פוטנציאל בקיעתה, אולם כבר גורמת לזיהומים מסביבה – בסביבות הגילאים 18-25, במידה והשן עדיין לא בקעה סופית, אבל כבר מהווה מקור לזיהומים כמו פריקורוניטיס, עששת, זיהומים בסביבת השורש – מומלץ לעקור את השן על מנת להקטין את סיכון הזיהומים החריפים.
  • שן בינה שלא התחילה את בקיעתה כלל, למרות הגיעו של המטופל לגילאים 22 עד 25 שנים (שן כלואה) – במצבים כאלו יבוצע צילום רנטגן, שמטרתו לברר את מנח השן, פוטנציאל הבקיעה שלה, ולבחון האם יש גורם מעכב לבקיעתה. הממצאים הם אלה אשר יכתיבו האם נדרשת עקירת שן בינה כירורגית, או שיש להמתין עוד מעט לצורך ההחלטה.

המומחיות וניסיונו העשיר של ד"ר יוסי קפלאוי ומקצועיותה של מרפאת Kaplavi Medical, מאפשרים לנו לעמוד לרשותכם בכל הנוגע לטיפול בשיני בינה כלואות או כלואות חלקית. עקירת שן בינה תבוצע רק לאחר שתיבדקנה כל האופציות הקיימות האחרות, ותגובש ההחלטה הנכונה ביותר המתאימה למקרה ולנתונים שלכם, המטופלים.

 
שינוי גודל גופנים
ניגודיות